שימוש בסאב וופר באולפן הקלטות

בחירת הסאב וופר:

במרבית המקרים יצרן רמקולי המוניטור יספק סאב וופר תואם. במידה ואין ליצרן סאבים תואמים או שהסאבים המוצעים אינם מספקים, יש לבחור סאב מתאים לאולפן ולמוניטורים הספציפיים.

באופן טבעי למוניטורים אקטיביים, שהם גם היותר נפוצים כיום, מותאם סאב אקטיבי. למערכת מוניטורים פאסיבית, שבדרך כלל תהיה כחלק ממערכת ניטור גדולה כמו במקרים של אודיו היקפי, ניתן להתאים הן מוניטור אקטיבי והן פאסיבי.

בחדר בקרה קטן, יתאימו גם סאבים בארגז פרונטלי סגור, בתנאי שההספק האקוסטי ( dB SPL ) יספיק ויתאים למוניטורים הראשיים. כמובן שיש להקפיד שלמרות הארגז הסגור, התדר הנמוך ביותר הנשמע מספק. לחדר בקרה גדול יתאימו ארגזי BASS REFLEX פרונטליים בגלל הנצילות והיענות התדר הנמוך המאפיין אותם.

באופן טבעי, ככל שיחידת הרמקול והארגז גדולים יותר, הסאב יוכל להשמיע תדרים נמוכים יותר, אך ישנם גם סאבים קטנים עם יחידות ''8 – ''10 עם תדר תהודה נמוך עד 25 הרץ. רמקול קטן עם תדר תהודה מאד נמוך יהיה בעל נצילות נמוכה. לרמקולים עליונים בקוטר ''4.5 עד ''6.5 יתאים באופן כללי סאב ''8 עד ''10 מאותה משפחה, או בעלי אופי דומה. לרמקולים עליונים בקוטר ''8 יתאים סאב בקוטר ''10 עד ''12. הספק הסאב ב SPL אמור להיות דומה ככל הניתן לזה של הרמקולים העליונים.

מיקום הסאבים באולפן:

בכדי להחליט על מיקום הסאב באולפן יש לזכור כי בתדרים המאוד נמוכים, מעורבות הקירות ורצפת החדר מהותיות בגלל אורכי הגל שגדולים אף ממידות החדר ופיזור גלי הקול הוא רב כיווני. לכל חלל השמעה יש תדרים נמוכים רגישים בהתאם למימדיו. לכן, מכיוון שמערכת מוניטורים אמורה להשמיע קרוב למקור ככל הניתן, ככל שהסאב קרוב אלינו, השפעת הצליל שנשמע ישירות מהסאב, תהיה יותר גדולה לעומת ההחזרים!

סאב הממוקם צמוד לקיר ישמע יותר חזק ועוד יותר מכך באם הוא ממוקם בפינה. החיסרון הוא בהיענות מאד בעייתית בגלל שההחזרים מהגבולות הקרובים לסאב מגיעים בהפרשי פאזה שונים ביחס למקור וגורמים להתאבכויות בונות והורסות ומכאן לצליל שונה מהמקור (מה שיוצא מהסאב).

סאב הממוקם מרוחק מקירות ישמע פחות חזק אך ינפק צליל יותר מדויק ואמין למקור.

לא רצוי למקם סאב במרכז החדר בגלל החזרי תדר זהה בפאזה מקירות באותו המרחק. במיקום כזה ישמע הסאב דל והצליל בכללותו "ריקני".

בכדי לקבל צליל נקי ואמין, יש להקפיד לפחות על מרחק של 60 ס"מ מקיר אחורי. מרחק אידיאלי מהקיר הקרוב יהיה בסביבות 38% מאורך/רוחב החדר הכללי (נובע מ"מספר הזהב" 1.61 הקשור למינימום הרמוניות).

מיקום עדיף לסאב יהיה לכן בין רמקולי המוניטור קרוב אלינו כך שגם המרחק מהסאב לאוזן יהיה קצר ודומה למרחק מהמוניטורים. הרמקול אינו צריך להיות ממוקם במרכז בין המוניטורים מכיוון שממילא לא מבחינים בכיווניות ויש להקפיד שלא ימצא במרחק זהה בין קירות החדר.

טיפול אקוסטי מתאים, כמו מלכודות בס מותאמות לחדר, עשוי כמובן לעזור במידה גדולה לקבלת צליל הקרוב למקור ככל הניתן.

בחירת תדר וסוג החיתוך:

בבואנו להחליט על קביעת תדר החיתוך אנו נתקלים בהתנגשות בין השאיפה לאפשר לסאב וופר לעבוד רק בתחום בו בוודאות לא נשמע כיווניות לבין השאיפה לאפשר למערכת הרמקולים העיקרית להתרחק מרוויה ועיוותים. חיתוך בתדר 100 הרץ, שנחשב מקובל, בעייתי מאד כי עדיין קיימת תחושת כיווניות במרבית המקרים ובוודאי כאשר שולחן הבקרה/עבודה משמש כחיץ בין הרמקולים הראשיים. תדר חיתוך בין 70 ל 90 הרץ יתאים ברוב המקרים כתלות בסוג הרמקולים (נחתוך מוניטור קטן שאינו מספק תדר נמוך יותר גבוה ולהיפך). גם תנאי מיקום וחדר ישפיעו.

במערכות אקטיביות "סגורות", כמובן שסוג החיתוך בין התדרים הנמוכים והגבוהים יוגדר על ידי היצרן. במידה ועלינו לבחור את סוג ושיפוע החיתוך בעצמנו, 2 אפשרויות תהיינה העדיפות לבחירה ותלויות בתנאי חדר והעדפה אישית:

1. חיתוך חד יותר שימנע גלישה ממשית של צליל בין התחומים יהיה שימוש ב L-R (Linkwitz–Riley) filter בשיפוע של 24 די בי לאוקטבה. בחיתוך זה נשמרת זהה הפאזה של התדרים הגבוהים והנמוכים. 
2. חיתוך פחות חד שיאפשר מעבר יותר "רך" בין הסאב לרמקולים העיקריים, הוא מסוג Butterworth בשיפוע של 18 די בי לאוקטבה. הבעיה בפילטר זה הוא בהתאמת הפאזה בגלל הסטה של 90 מעלות ו 270 מעלות בהתאמה.

התאמת עוצמת ופאזת הסאב:

מובן שהתאמת עוצמת ההשמעה של הסאב למערכת הרמקולים המרכזית הינה חשובה ביותר, באם  שומעים בסטריאו או מערכת מרחבית מאחד הסוגים. כיול רק "בעזרת האוזן" אפשרי אך אינו רצוי מכיוון שבלתי אפשרי גם לאיש קול מיומן לדייק באמצעות מקור שמע כלשהו. בדיקה באמצעות מכשירים הינה קלה ופשוטה יחסית.

לפניכם מדריך קצר לשלבי כיול איכותי באמצעות מכשיר מדידה ייעודי או אחת מהאפליקציות הרבות, בעוצמה סטנדרטית של 85dB  SPL:

1. מתחילים בכיוון המוניטורים הראשיים וסוגרים את כל ווסתי העוצמה ל0 (בגב רמקול אקטיבי או בבקר ייעודי)
2. מזינים את הרמקולים ב"רעש וורוד" (PINK NOISE) ממוצא 0dB בכל תחום השמע: הרץ 20 עד 20 קילוהרץ.
3. ממקמים את מיקרופון מדידת ה SPL אל מול הרמקולים הראשיים, במיקום הישיבה במרכז, בגובה אזני השומע.
4. סוגרים את ערוץ השליחה לרמקול השמאלי ומזינים את הרמקול הימני עד קבלת עצמת 82dB  SPL.
5. סוגרים את ערוץ השליחה לרמקול הימני ומזינים את הרמקול השמאלי עד קבלת עצמת  82dB  SPL.
6. מפעילים את 2 הערוצים ובאם 5 ו 6 בוצעו כראוי, נקבל 85dB  SPL בנקודת המדידה.
7. סוגרים שוב את ווסתי העוצמה שבגב הרמקול או הבקר הייעודי. מכוונים את ווסת העוצמה של הסאב עד קבלת 79dB SPL בנקודת המדידה. לכאורה נראה כי אנחנו משמיעים "פחות מדי" סאב בגלל הפרש העוצמה, אך הסיבה לכיוון כזה נובעת מכיוון שאנו משתמשים ברעש בעוצמה זהה על כל ספקטרום השמיעה והמידה נעשית למעשה על הספק שהוא השטח של הספקטרום הנבדק. מכיוון שתחום הסאב מכסה בממוצע כ 2 אוקטבות בלבד והרמקול הראשי בממוצע 8 אוקטבות כלל האצבע הוא פיצוי פי 4 בהספק = 6dB  SPL. הנחתה כזו מתאימה אך ורק למקרה בו הסאב מרוחק מנקודת הבקרה מרחק דומה לרמקולים הראשיים. באם המרחק גדל, ההנחתה תהיה פחות בהתאם : באם המרחק כפול, נכוון את הסאבים ל 82dB SPL. בדיקת 85dB SPL נקבעה היסטורית לאולפן ממוצע, אך באם החדר קטן או מאד גדול, יש לשנות את בסיס הכיוון בהתאם אך לשמור כמובן על ההפרשים של 3/6dB SPL כמתואר בשלבים 1-8. במערכת אקטיבית או עם בקר ייעודי, בו ישנן כניסות סטריאו על הסאב ויציאה לרמקולים הראשיים ללא ויסות נפרד, קיים בדרך כלל מתג הנחתה או הגברה של 6dB ולעיתים גם אופציות של 3dB ואחרות. הן מיועדות לאפשר התאמה לפי מרחק הסאב מהרמקולים הראשיים. כאשר קיים ויסות נפרד לסאב, מדובר למעשה בכיול רגישות הכניסה למגבר הסאב והתאמתו למוצא המיקסר או מקור שמע אחר.
8. כעת נפעיל את כל המערכת, בעדיפות עם מוסיקה הכוללת באסים מאד נמוכים ובולטים. נשתמש גם בהופך פאזה °180, נשווה באיזה מצב אנו מקבלים מקסימום צלילים נמוכים ונבחר בו. במידה ויש ווסת הזזת פאזה לינארי מ 0 ל הזזת פאזה של °180, נעביר באיטיות ובהדרגה עד קבלת העוצמה המקסימלית.